תחזירי את הבלוג

בלי "יום מספר", בלי מחויבות שאני לא יכולה לעמוד בה. הפעם זה יהיה אחרת. בשביל עצמי.

אם יש משהו שהשנה הזו הוכיחה לי זה שאנחנו צריכים לייצר את המציאות שלנו עבור עצמנו. כי לפעמים ליקום יש תכניות קצת אחרות וצריך להזכיר לו מי פה הבוס. אז הנה, אני הבוס פה!

אתמול חגגתי יומולדת, עם כמה שניתן לחגוג משהו בימינו. ובאמת שהיה כיף ועשיתי לעצמי את היומולדת שרציתי - סופ"ש מלא בחוויות קטנות, דברים קטנים שעושים לי טוב, ואנשים שממלאים לי את הלב. וזה מה שהיה. והיקום? הוא יישר איתי קו, הביא לי גשם של ברכות וגשם אמיתי, כמו בהסכם הלא כתוב שיש ביננו שנים - ליום ההולדת שלי אני מקבלת גשם במתנה.

אז החלטתי להמשיך לייצר לעצמי את המציאות, בתקווה שהיקום ימשיך ויישר איתי קו, ואני נותנת לעצמי את המתנה הזו - להחזיר את הבלוג. למצוא דברים חדשים לעשות. אולי לא כל יום, אבל פעם בשבוע, פעם בשבועיים. אני אכתוב על משהו חדש.

יום ההולדת שלי השנה היה מיוחד. בטח בגלל הקורונה. בטח גם בגלל שהוא נחגג בחושך, כי נפל עץ על עמוד חשמל במרחק של שני בניינים ולא היה חשמל בבית במשך שבע שעות והמסיבה המצומצמת הוציאה מהארון את כל הנרות שהיו בבית, כולל כמה נרות חנוכה שנשארו משנה שעברה... אבל גם בגלל שהשנה התאחדו התאריכים, העברי והלועזי, לאותו תאריך, שחל ביום אחד. דבר שקורה רק פעם ב-19 שנה. ואני אוהבת סימבולים.

אז לכבוד הסימבול, ולסיום, סיפור קטן. כי כמובן שיש לי סיפור.

כיתה ו', עבודת שורשים. צריך לכתוב על החודש העברי שבו נולדתי. באה לאמא שלי, כי מי עוד ידע מתי נולדתי אם לא האישה שהיתה שם ואשכרה ילדה אותי, שואלת אותה מה התאריך העברי שלי והתשובה שלה ברורה וחד משמעית - כ"ה בחשוון.

חודש חמוד הוא "מר חשוון", ככה קוראים לו, הוא חודש מכובד. ועל זה כתבתי בעבודת השורשים.

ארבע או חמש שנים מאוחר יותר, לרגל חגיגות יום הולדת 16, עשיתי מה שעושה כל צעיר וצעירה בארץ והלכתי להוציא תעודת זהות. ממלאת את הטופס, פרטים אישיים, ואז מגלה לתדהמתי שאמא שלי טעתה בתאריך העברי. לא נולדתי בכ"ה בחשוון. ואמא שלי טעתה לא ביום, לא ביומיים, עשרה ימים שלמים וחודש אחר לגמרי. התאריך העברי שלי הוא ה' בכסלו. מה שאומר שעבודת השורשים שלי הייתה תרמית אחת גדולה. לא מר חשוון ולא נעליים.

אז אם מישהו רוצה ללמד אותי כמה פרטים על חודש כסלו, אפשר לסגור לי חור בהשכלה.

וככה תתחיל לי השנה שלי. עם סימבול וסיפור קטן. ועם יקום שמיישר איתי קו, בתקווה.