יום מס' 98 - לטהר את הבית

נראה לי שהמשימה הזו היא אחת המשימה שהכי רחוקה ממני במהותה. היא לא פוגשת איזה סיפור מהעבר, לא סוגרת לי מעגל. היא לא הייתה ברשימת המשימות המקוריות, אבל עם הזמן שעבר ודברים שקרו, הרגשתי שאני קצת צריכה לצאת מאיזור הנוחות שלי לא רק ברמה המעשית והפיזית, אלא קצת אולי גם ברמה הרוחנית.

לרוב אני מתייחסת לכל מיני דברים כאלו ודומיהם כאל "ממבו ג'מבו". כל מיני אמונות תפלות שאני לא מתחברת אליהן ואפילו מזלזלת בהן ברמה מסוימת, אבל קרו לי בחודשים האחרונים כל מיני דברים, מעולים ופחות מעולים, משמחים ומכאיבים כאחד, שגרמו לי לחשוב שאולי לקראת סיומו של הבלוג, אני צריכה לפתוח דף חדש עם עצמי, עם החיים שלי ועם הבית שלי.

אז היום טיהרתי את הבית שלי.

זה משהו שהיה סביר יותר לעשות לפני ארבעה חודשים, כשעברתי דירה, אבל אני לא עושה אף פעם דברים לפי מה שצריך ולפי הספר. אז שיהיה, ביום 98. למה לא...

התחלתי בשיעורי בית בגוגל, כי כאמור, הקשר ביני ובין המשימה הזו הוא מקרי בהחלט. הבנתי את עיקר הדברים והמשכתי לביצוע הפעולות לפי הסדר המומלץ.

קצת המשכתי את הסדר שהתחיל בארון ופיניתי כל מיני דברים שהיה צריך להעיף קצת מהבית. את הבגדים שנשארו בערימה על הרצפה העברתי באופן מסודר לשקיות עד שאפנה אותן לתרומה ואז עשיתי ספונג'ה וניקיתי את הבית רק כדי ללכלך אותו עם פיזור של מלח בפינות הבית נגד עין הרע.

לפי ההנחיות המקוריות, השלב הבא היה להדליק עלי מרווה או קטורת ולפזר את העשן בכל פינות הבית. אבל אני לא סובלת ריח של קטורת ולא מצאתי עלי מרווה, אז התפשרתי על תה ירוק שפתחתי לו את השקית והדלקתי את העלים וכל הבית התמלא בריח כאילו שעישנתי פה משהו ירוק שהוא לא תה ירוק. זה היה כרוך במאבק קטן, כי העלים לא ממש שיתפו איתי פעולה ולא מיהרו להידלק או להעלות הרבה עשן, אז בכל פינה הייתי צריכה לנסות להדליק אותם מחדש.

בשלב הבא עשיתי טיהור עם צליל, ובגלל שאין לי פעמונים או משהו דומה, השתמשתי בכוס יין שזה גם קצת סימבולי ומסמל שמחות ובעיקר הדבר הכי קרוב שיש לי לפעמון בבית ויכול להפיק צליל כזה עגול ושלם. הסתובבתי בכל הבית עם הכוס וסובבתי את הצלילים שהיא הפיקה אל עבר הפינות, לסלק רוחות רעות ולקבל באהבה סיבות חדשות לפתוח עוד בקבוק יין.

לבסוף התיישבתי להדליק נר, שעדיין דולק על השולחן בסלון וביקשתי את כל הדברים שאני רוצה לעצמי ולבית שלי. אמרתי בקול את כל את מה שאני מדמיינת לעצמי ומייחלת שיקרה. את כל החוויות החדשות שאני רוצה שיגיעו, ועצם זה שאני אומרת אותן זה כבר צעד אחד לעבר ההגשמה שלהן.

אני לא יודעת אם זה יעזור או ישנה במשהו, מקסימום לא יזיק. אבל היום באתי פתוחה יותר, עם לב נקי ושקט, שמוכן לקבל מעכשיו רק דברים טובים לחיים שלי.

שימי נר (ומלח) על החלון

#100DaysOfToDos #PureHousePureLife