זהו. המסע חובק היבשות מגיע לסיומו עם ביקור בדרום אמריקה ובמטבח המקסיקני.
אף פעם לא הייתי במקסיקו (או בכלל בדרום אמריקה), אבל אחד הפינוקים שלי, שרק לעיתים רחוקות אני מרשה לעצמי, זה להזמין טייקאאוט של איזה בוריטו טעים וחריף.
הפעם נכנסתי למטבח שאף פעם לא התמודדתי איתו בכלל. כל הידע הקולינרי שלי במטבח הזה נשען על מסעדות ומשלוחים ופעם אחת שהייתי אצל נעמי (היי קוקי!) והיא הכינה לנו בוריטו ממגוון ממרחים ובשר שאמא שלה הכינה וזה היה סופר דופר טעים ומפנק.
אפילו גוואקמולי, שעל פניו מה יש פה, אני רגילה פשוט לרסק אבוקדו ולתבל, בלי תוספות של בצל ועגבניה כנהוג.
אתמול עשיתי שיעורי בית והלכתי להצטייד במכולת במלא פלפלים חריפים מכל הצבעים. אני לא יודעת מה השתנה לי בין אתמול להיום, ואיזה דברים תיכננתי להכין והספקתי לשכוח, אבל אם מישהו צריך שלושה (!!) פלפלים חריפים ירוקים יש לי לתרום. גם פלפל צ'ילי יש לי בשפע, כי השתמשתי באחד וחצי סה"כ ובטיב טעם מוכרים אותם בחבילות של שישה....
את הבוקר פתחתי עם גוואקמולי אמיתי ופעם ראשונה שסחטתי עגבניה כדי לחתוך אותה יפה ובלי מיצים. ליד הגוואקמולי הכנתי קסאדיות שהתגלו כשילוב מושלם בין מעטפת קראנצ'ית ותוכן נמס ורך. לגמרי ניצחתי את הקסאדיות שהייתי מזמינה עד עכשיו במשלוח שכבר היו מספיקות להתקרר ולהפוך לגומי.
אחר כך התחלתי את הפרויקט האמיתי של היום, צ'ילי קון קרנה. את השעועית השחורה עוד השריתי בלילה והייתי מופתעת מכמה שהיא שותה מים וצובעת את הכל בשחור. אחרי השרייה היה צריך עוד לבשל אותה שעתיים במים שגם הפכו מיד לשחורים, אבל אני אוהבת שחור אז לא נבהלתי. אחרי שעתיים התחלתי להרכיב את התבשיל ונזהרתי ממש כשחתכתי את פלפל הצ'ילי, אבל להפתעתי זה עבר בשלום ולא שרף לי בידיים. לפי המתכון צריך להוסיף בקבוק בירה, ואני לא שותה בירה בכלל (כי זה מוגז ואני לא שותה מוגז) אז קצת חששתי מזה כי אני גם לא רגילה לטעם. אבל גיליתי שאחרי שעה וחצי של בעבוע אין כבר טעם דומיננטי של כלום והכל פשוט טעים.
עם קצת מהשעועית שהשארתי בצד הכנתי ממרח פריחולס סופר טעים שאני הולכת להכין שוב בהזדמנות כי סיימתי כמעט את הכל בביס אחד. זה היה טעים ונימוח והייתי גאה בעצמי על עוד משהו שאני יודעת להכין עכשיו.
אז באמת זהו. סיימתי לחפור. לפחות על בישולים מסביב לעולם.
המטבח שהכי נהנתי ממנו היה האיטלקי, אבל המטבח שהולך לרענן לי את המטבח יותר הוא המקסיקני. כי יש עוד מלא דברים שבא לי לנסות להכין בעצמי (לא התכוונתי להכין צ'ורוס רק לעצמי, כי שלום לחוסם העורקים, ובאמצע היום נזכרתי ב"פאהיטה!" שכמעריצה מושבעת של הסדרה "חברים" אני חייבת להכין פעם בעצמי רק בשביל לצעוק בבהלה MY FAJITAS!. סליחה בפני מי שלא הבין את הרפרור, אבל תעשו שיעורי בית!).
והנה מוסר ההשכל, כי חייב להיות - כשיש לי סיבה טובה, אני מבשלת ומשקיעה קצת יותר מחביתה וסלט. אז חברים, בבקשה - תנו לי סיבה! נצלו את זה שאני סופר מובטלת! מבטיחה לפנק :)
Comments