לפני 15 שנה בערך (לא ברור לי איך הזדקנתי ככה), אחרי שהשתחררתי מהצבא (כן. עברו 15 שנה ויותר מאז שהשתחררתי, תודה באמת), נסעתי לאילת עם חברות לבקר חברה שעבדה שם ומפה לשם נשארתי שם חצי שנה.
אני לא זוכרת לספר למה זה קרה (כבר אמרתי - זקנה. עכשיו גם סנילית), אבל יום אחד נכנסתי לסופרפארם, קניתי צבע שחור לשיער וצבעתי את השיער הבלונדיני הטבעי שלי (יותר לכיוון חאקי, אבל עדיין טבעי).
השינוי היה כזה דרסטי, שביום שבו חזרתי הביתה, אמא שלי באה לאסוף אותי, לא זיהתה אותי וחשבה שבנאדם זר נכנס לה לאוטו. אהה כן, לא טרחתי לספר לה, רציתי להפתיע אותה ובגדול היה לי מזל שאמא שלי לא מסתובבת עם גז פלפל אחרת הייתי בטוח חוטפת איזה שפריץ לעין.
דרסטי ככל שהיה השינוי, הצבע השחור בשיער היה לי די יפה והבליט את העיניים הכחולות ואפילו דרדרתי בעקבותיי כמה חברות ודודה ג'ינג'ית ניצחית אחת (היי רותי!) לצבוע בעצמן את שיערן לשחור.
לאחר מכן עברתי תקופה של כמה שנים שבה היה לי שיער שחור פחם, שחור סיני, שחור-סגול ואז גם אדום על גווניו.
בשלב מסוים מאסתי בצבעים הכהים וחזרתי לשורשים הבלונדיניים שלי ולצביעת שורשים.
גם כאן שיחקתי עם הגוונים פעם לפה ופעם לשם, אבל הבלונד נשאר.
אבל עמוק עמוק בלב, תמיד רציתי להיות קלי אוסבורן.
למי שלא מכיר, קלי אוסבורן, הבת של אוזי, צבעה את השיער שלה כולו לסגול לפני עשור בערך, הרבה לפני שזה היה פופולרי ומיינסטרים.
ואני שתמיד איכשהו שיחקתי עם הצבע של השיער שלי, קינאתי בה נורא. על זה שיש לה אומץ להסתובב עם שיער סגול (כי זה היה יפה בעיני וכי סגול הוא הצבע האהוב עלי) וגם על זה שיש לה מלא כסף כי זה חתיכת עבודה שוטפת של שורשים והבהרות לשיער כדי להצליח לתחזק ככה את הפריזורה.
לפני שלוש שנים או כמה זמן שזה לא יהיה, כשהצבעים הממש צבעוניים בשיער התחילו להיות סופר נפוצים ולגיטימיים חשבתי שוב על האופציה הזו, אבל גם אז ויתרתי על הרעיון לצבוע את השיער בסגול. כי אני לא בחורה שזורמת עם טרנדים באהבה, כי כבר לא הייתי ילדה בשנות ה-20 וכי זה היה נראה לי לא מכובד לבוא ככה לעבודה. למרות שעבדתי בפרסום.
אז היום נראה לי כמו הזדמנות מצוינת להגשים חלום קטן, לאזור אומץ ולעשות מעשה שלא הרשיתי לעצמי לעשות כל השנים.
אבל עדיין... שנות ה-20 שלי כבר מאחוריי (דיברנו כבר על כמה זמן עבר מאז שהשתחררתי..) ובסופו של דבר אני רק קצת אמיצה, אז אני רק קצת עשיתי צבע משוגע (יותר) בשיער.
במחווה לשנות השמונים בהן נולדתי, הצבע הוא הומאז' לתספורת של Business in the front, party in the back ומאפשר לי ליהנות מכל העולמות ולבחור אם רואים או לא רואים את הצבע.
שיהיה לכם יום סגול!
Comments